Patent Absurdity/עברית (Hebrew)
- edit this box
- Questions: To contact the film-makers with questions about subtitles, email press@patentabsurdity.com
Based on the English transcript.
Work in progress...
תמליל הסרט מבוסס על התמליל באנגלית
תמליל הסרט
[0:02 - 0:06] [וואשיננגטון די.סי. . 9 בנובמבר, 2009]
[0:09- 0:15] [אנשים אלו עומדים בתור כדי להאזין לטיעונים בע"פ בתיק הראשון מזה 30 שנה של פטנט תוכנה המובא בפני בית המשפט העליון]
[0:14 - 0:16] (?): אתם רוצים להציג את עצמכם ולאיית את שמותיכם?
[0:15 - 0:17] (?): שמותיכם והאיות ותארים וכל השאר?
[0:17 - 0:21] בילסקי: אני ברני בילסקי, B I L S K I
[0:23 - 0:30] ווארשה: ראנד, R A N D, ווארשה, W A R S A W
[0:31 - 0:32] (?): תוכלו לספר לנו בקצרה מה המצאתם?
[0:33 - 0:36] ראנד: ההמצאה היא חשבון אנרגיה מובטח
[0:36 - 0:38] שהוא כמו חשבון תקציבי ללא פעולה אמיתית (?),
[0:39 - 0:42] וזו שיטה לגדר משני הצדדים בטרנזקציה.
[0:43 - 0:45] אז מאחורי הנתינה לצרכנים -- צרכני אנרגיה --
[0:46 - 0:49] חשבון אנרגיה מובטח, יש הרבה מכניקה,
[0:50 - 0:52] והמכניקה מערבת טרנזקציות פיננסיות
[0:53 - 0:56] בין צריכת אנרגיה או כל צרכן אנרגיה
[0:57 - 0:58] וספקי האנרגיה.
[0:59 - 1:03] [אנשים אלו מקווים להשיג פטנט על דרך עיסקית לגידור סיכון צרכני]
[1:03 - 1:07] ראנד: וזאת ההמצאה בקצרה. זו שיטה לייצר חשבונות מובטחים לצרכנים וכן להגן על רווחי חברות אנרגיה.
[1:13 - 1:16] [לתוצאה של משפט זה תהיינה השלכות עמוקות על תוכנה]
[1:17 - 1:19] דן רביצ'ר (Public Patent Foundation): תיק בילסקי עצמו הוא, מישהו הגיש בקשה לפטנט על
[1:20 - 1:24] שיטה עיסקית או תוכנה ורשם הפטנטים דחה אותה.
[1:25 - 1:27] ועכשיו זה האיש שתובע את רשם הפטנטים, אומר:
[1:28 - 1:29] "אתם צריכים לאשר לי את הפטנט הזה."
[1:30 - 1:33] התיק הזה הוא על מה המשמעות להיות "תהליך" בר-פטנט.
[1:34 - 1:37] וכך, מאחר שפטנטים של תוכנה משתייכים לקטגוריה של תהליכים --
[1:38 - 1:40] מכיוון שהם לא המכונה, ולא הרכבה של חומר,
[1:41 - 1:43] שהם חלק מהקטגוריות האחרות של דברים ברי-פטנט --
[1:44 - 1:46] מקרה זה מגדיר מה המשמעות להיות תהליך בר-פטנט.
[1:47 - 1:53] [אבסורדיות הפטנט - איך פטנטים של תוכנה שברו את השיטה...]
[1:52 - 1:54] (?): מה עם ג'סטיס רוברטס (נשיא ביה"מש העליון בארה"ב)? הוא אמר, אתה יודע, בעקרון הפטנט שלך עוסק
[1:55 - 1:57] באנשים שמרימים את הטלפון ומתקשרים לאנשים אחרים.
[1:57 - 1:58] ג'. מייקל ג'ייקס (עו"ד של בילסקי): זה ניתן לצמצום לרמה
[1:59 - 2:00] שמדובר על מספר פעולות מסויימות שמבוצעות,
[2:01 - 2:02] אבל זה הרבה יותר מזה.
[2:03 - 2:05] זה נוגע למכירת סחורה במחיר קבוע לגורם אחד,
[2:06 - 2:09] מכירה לגורם אחר במחיר קבוע אחר,
[2:10 - 2:11] זיהוי עמדות סיכון-נגדיות.
[2:12 - 2:13] כאשר אתה מסתכל על טענה ארבע בפטנט --
[2:14 - 2:17] יש לנו דבר הנקרה טענות המתארות למעשה מהי ההמצאה --
[2:18 - 2:19] יש שם נוסחה מתמטית ארוכה --
[2:20 - 2:23] שלא הייתה קיימת בטבע או איפשהו בספרות -
[2:24 - 2:28] שהחבר'ה הממציאים הללו יצרו.
[2:28 - 2:29] בן קלמנס - מחבר , 'Math You Can't Use': בעבר מתמטיקה לא היתה ברת-פטנט, והיום היא כן.
[2:30 - 2:32] ויכול להיות מישהו כמו בילסקי שיבוא ויאמר:
[2:33 - 2:36] "כן, אתם יודעים, עבדתי קשה על הנוסחה המתמטית הזו
[2:37 - 2:41] ולכן צריך להיות לי פה פטנט על השיטה הזו לעיבוד מידע."
[2:42 - 2:45] (?): הזכרת בטענה שלך שיש חישוב מאוד ארוך המראה את זה
[2:45 - 2:46] ג'ייקס: אכן יש.
[2:46 - 2:50] (?): האם אתה חושב שחישוב חזק או מתמטיקה טובה הינה בסיס לפטנט?
[2:50 - 2:51] ג'ייקס: היא יכולה להיות.
[2:51 - 3:02] בן קלמנס: התהליך הבסיסי של כתיבת תוכנה הינו, אתה לוקח אלגוריתם רחב מסוג כלשהו. אמצעים לעשות משהו עם מידע מופשט ואז אתה מיישם שמות משתנים.
[3:02 - 5:07] בן קלמנס (?): ובכן, עבור הנגזרת הראשונה שלנו, הבה נתחיל ממטריצה פשוטה - מטריצה של ערכים. אנו מוצאים את הממוצע של כל עמודה: מיו1, מיו2, מיו3. ואנו נגדיר Y להיות X פחות X - אני מצטער: X פחות מיו עבור על עמודה. עכשיו, אם יש לנו גורם אחר X, אנו יכולים לקחת X נקודה S ולמצוא את ההטלה של X על המרחב הזה. זה נקרא הפירוק של ערך סינגולרי. כעת, הנה הטריק, הנה הקטע. עכשיו בא נאמר... בואו נאמר שהשורה הראשונה הזו, X1, שווה ל"מיניות". בואו נאמר X2 שווה ל: "האם יש לך חתול?". ו-X3 שווה, אני לא יודע, "חיבה". טוב, אז כעת נאמר גם שבואו ניקח וקטור J1 שווה ל"ג'יין" - התגובות של ג'יין לסקר הזה. בואו נאמר ש-J2 שווה לתגובות של ג'ו. כעת בואו נבצע את אותה הטלה כפי שעשינו קודם. ניקח את X נקודה S - ניקח את J1 נקודה S. ניקח -- נחסיר את זה מ-J2 נקודה S. נמצא את המרחק בין שתי הנקודות הללו ונקרא לזה "התאמה". ובצעד פשוט זה גזרנו את פטנט מספר 6,735,568. הטריק, הטריק של הנגזרת שלנו היה שלפני כן -- עם פירוק ערך סינגולרי -- היו לנו מספרים מופשטים. מה שהחבר'ה הללו ב-eHarmony עשו כדי לקבל את הפטנט הזה היה להקצות שמות למשתנים שלנו. כלומר, במקום X1 מופשט יש לנו "מיניות". במקום X2 מופשט יש לנו "העדפה לחתולים". ובביצוע הקצאות אלו, ע"י קביעת שמות משתנים באופן הזה, הם יכלו לקחת מושג מופשט ולהפוך אותו להתקן בר-פטנט.
[5:07 - 5: 46] בן קלמנס (?): מה שאנחנו רוצים לעשות, עפ"י ראשי מוסדות הפטנטים שלנו, זה לקחת מתמטיקה ולפרוס אותה למספר פרוסות גדול ככל האפשר ולתת את הפרוסות הללו ולאמר: טוב, אם אתה עושה ניתוח מרכיבים עיקרי, אם אתה מכפיל מטריצות, אה, עבור אתרי הכרויות, נו טוב, אנחנו נותנים את זה ל-eHarmony. אם זה עבור חשבונאות פיננסית ניתן את זה ל-State Street. וכן הלאה. ו...אה, מה שאנו נותנים זה בעקרון זכויות בלעדיות להשתמש במתמטיקה, להשתמש בחוק טבע, בכל הקשר. ומה שאנחנו מקבלים בחזרה זה למעשה כלום.
[5:46 - 5:48] [איך הגענו למצב הזה?]
[5:47 - 5:52] מארק וובינק - המרכז לחדשנות בפטנטים: פטנט הוא מענק ממשלתי, ובארה"ב זה נובע מהחוקה.
[5:53 -6:08] דן רביצ'ר: אבות החוקה האמריקאית כללו בחוקה שלנו הוראה למענק של זכויות בלעדיות לממציאים. האמונה היתה שזה היה חושב על מנת להטיב עם אנשים שהביאו להתקדמות טכנולוגית שתועיל לחברה.
[6:09 - 6:12] [חוק הפטנטים - "פדרל הול" - 10 באפריל 1790. חוק לעידוד הקידום של אמנויות שימושיות]
[6:12 - 6:20] וובינק - ביה"ס למשפטים בניו-יורק: הזכויות שמוענקות אינן הזכויות לעשות את הדבר שהם המציאו אלא הזכות למנוע מאחרים לעשות את זה.
[6:20 - 6:35] אבן מוגלן - Software Freedom Law Center: הרעיון היה, יש לך מכונה או משהו שלא תואר לפני כן באף ספרות, שאף מכונאי מיומן יכול להבין איך לעשות בהינתן מה שמתואר בספרות, ובשביל זה אתה מקבל פטנט.
[6:35 - 6:45] וובינק: העקרון לקביעה מהו דבר בר-פטנט המשיך להתפתח במשך ה-200 שנה האחרונות של הקיום הלאומי שלנו.
[6:46 - 6:56] מוגלן: ב-1953 חוק הפטנטים שונה ע"י הקונגרס באופן שנוספו המילים "או תהליכים" למילה "מוצר" בתאור מהו בר-פטנט.
[6:56 - 6:58] [חוק הפטנטים - "פדרל הול" - 10 באפריל 1790. חוק לעידוד הקידום של אמנויות שימושיות]
[6:58 - 7:04] [התיקון לחוק הפטנטים - בניין הקפיטול - 19 ביולי 1952: בנוסף ל"מכונה", "ייצור" או "הרכבה של חומר", "תהליך" נכלל כמרכיב חוקתי בר-פטנט.]
[7:04 - 7:18] הקונגרס שעשה את זה פשוט חשב על תהליכים של ייצור תעשייתי. תהליכים שייצרו משהו בקצה. תציף זכוכית על בדיל מותך והוא יהפוך לשטוח, או משהו כזה.
[7:19 - 7:35] וובינק: וזה בלתי סביר שמישהו חשב על "תהליך", בזמן ההוא, במונחים של תוכנת מחשב מכיוון שלא היו לנו אפליקציות של תוכנת מחשב במשך שנים רבות אחרי השינוי האחרון של חוק הפטנטים.
[7:36 - 7:37] [התיקון לחוק הפטנטים - בניין הקפיטול - 19 ביולי 1952: בנוסף ל"מכונה", "ייצור" או "הרכבה של חומר", "תהליך" נכלל כמרכיב חוקתי בר-פטנט.]
[7:37 - 7:47] [גוטשלק וו. בנסון - ביה"מש העליון - 1972: השיטה להמרת מספרים הקסדצימליים של רספונדנטס היא בקושי סידרה של חישובים מתמטיים או צעדים מחשבתיים שלא מבססים "תהליך" בר-פטנט במסגרת משמעות חוק הפטנטים]
[7:45 - 7:53] דן בריקלין - הגליון האלקטרוני הראשון למחשב אישי: אז, בסוף שנות ה-70, חוק הפטנטים פורש כך שלא יכולת לרשום פטנט על תוכנה. זה נחשב אלגוריתם מתמטי או חוק טבע.
[7:53 - 7:54] [גוטשלק וו. בנסון - ביה"מש העליון - 1972: השיטה להמרת מספרים הקסדצימליים של רספונדנטס היא בקושי סידרה של חישובים מתמטיים או צעדים מחשבתיים שלא מבססים "תהליך" בר-פטנט במסגרת משמעות חוק הפטנטים]
[7:55 - 8:01] [פרקר וו. פלוק - ביה"מש העליון - 22 ביוני 1978: אלגוריתם מתמטי אינו בר-פטנט אם היישום שלו אינו מקורי]
[8:01 - 8:10] מוגלן: העולם המשפטי השתנה. הסביבה היתה שונה במקצת החל במספר החלטות של ביה"מש העליון, כמו דיאמונד וו. דיהר.
[8:11 - 8:36 ] קארן סנדלר - Software Freedom Law Center: מגיש הפטנט הביא תהליך חדש למיצוק גומי. הטמפרטורה והדיוק של הטמפרטורה היו חיוניים למיצוק גומי מיטבי וההמצאה שנרשמה כפטנט במקרה זה היתה אלגוריתם לניטור מד החום שבעקרון היה בתהליך והחליט מתי הגומי צריך להיות משוחרר ומקורר.
[8:37 - 8:47] ריצ'ארד סטולמן - Free Software Foundation: והם אמרו שתהליכים למיצוק גומי הם ברי-פטנט, אין חדש בזה, העובדה שהם השתמשו במחשב למימוש של זה לא אמורה לשנות דבר.
[8:47 - 8:48] [פרקר וו. פלוק - ביה"מש העליון - 22 ביוני 1978: אלגוריתם מתמטי אינו בר-פטנט אם היישום שלו אינו מקורי]
[8:48 - 8:55] [דיאמונד וו. דיהר - ביה"מש העליון - 3 במרץ 1981: הפעולה של מכונה הינה ברת-פטנט, בין אם היא נשלטת ע"י בן-אדם או בין אם ע"י מחשב]
[8:56 - 9:17] מישי צ'ודהרי - Software Freedom Law Center: ביה"מש העליון מבהיר שאינך יכול לרשום פטנט תוכנה מכיוון שזהו רק סידרה של הוראות או (?) וחוקי טבע מופשטים, אלגוריתמים אינם ברי-פטנט בארה"ב עצמה. ולמרות זאת, אז נוצר ביה"מש לערעורים של המחוז הפדראלי.
[9:17 - 9:52] מוגלן: הבעיה שנפתרת, במובן מסוים, מתחילה בעובדה ששופטי בתי המשפט לשפיטה תמיד שנאו תיקי פטנטים. והסיבה ששופטי בתי המשפט לשפיטה שנאו תיקי פטנטים היא שלשופט משפט יחיד -- עו"ד שבילה את זמנו/ה בליטיגציה -- תיק פטנט שבו היא/הוא נדרשים למצוא עובדות מפורטות על איך צבע נוצר או איך מחשבים עובדים או איך שידורי רדיו עובדים הוא רק הזדמנות לההיפך לטיפש.
[9:53 - 9:54] [דיאמונד וו. דיהר - ביה"מש העליון - 3 במרץ 1981: הפעולה של מכונה הינה ברת-פטנט, בין אם היא נשלטת ע"י בן-אדם או בין אם ע"י מחשב]
[9:54 - 10:00] [יצירת ביהמ"ש האמריקאי לערעורים - המחוז הפדראלי - 2 באפריל 1982: יצירת ביה"מש האמריקאי לערעורים של המחוז הפדראלי] [9:59 - 11:04] מוגלן: הקונגרס מנסה לשנות את השיטה שבה תיקי פטנטים מגיעים להתדיינות. אבל במקום לשנות מי שופט בתיקי פטנטים הקונגרס השאיר את השופטים המחוזיים הלא-מומחים כאחראים על המשפט. ואז יצרו בית משפט חדש לערעורים שנקרא המחוז הפדראלי (Federal Circuit) שתפקידו היה להקשיב לכל ההערעורים ממשפטי הפטנטים. במהרה, כמובן, התמלא בית משפט זה במשפטנים של פטנטים. והמשפטנים של פטנטים יצרו את החוק בבתי המשפט לערעורים שהתייחסו לכל אותם שופטים מחוזיים שעדיין פסקו פסיקות ללא מומחיות שמהן הם חששו. באופן טבעי ביה"מש הפדראלי לערעורים הפך למקום שאהב פטנטים, והשופט הראשי שלו, גיילס ריץ', שהאריך ימים מאוד ונפטר בסוף שנות התשעים שלו, היה אדם שבמיוחד אהב פטנטים על כל דבר. ביה"מש הפדראלי תחת גיילס ריץ' שחרר את דיאמונד נגד דיהר מהמשמעות המקורית שלו והגיע למסקנה שתוכנה בפני עצמה יכולה להיות ברת-פטנט.
[11:05 - 11:09] צ'ודהרי: ביה"מש העליון השאיר בעיקרון הכל לביה"מש הזה להחליט.
[11:09 - 11:19] רביצ'ר: רשם הפטנטים (PTO) נהג למעשה לדחות פטנטים על תוכנה, כמו בתחילת שנות ה-1990. והם לא הרשו להם, והמגישים היו מערערים על הדחיות הללו בפני ביה"מש הפדראלי לערעורים.
[11:19 - 11:20] [יצירת ביהמ"ש האמריקאי לערעורים - המחוז הפדראלי - 2 באפריל 1982: יצירת ביה"מש האמריקאי לערעורים של המחוז הפדראלי]
[11:20 - 11:27] [בקשר לתיק אלפט - ביה"מש הפדראלי - 29 ביולי 1994: התקנת תוכנה על מחשב יוצרת "מכונה חדשה" שהינה ברת-פטנט]
[11:28 - 11:35] [בקשר לתיק לוורי - ביה"מש הפדראלי - 26 באוגוסט 1994: מבנה הנתונים של דיסק קשיח של מחשב יוצר "מכונה" שזכאית להיות ברת-פטנט]
[11:36 - 11:42] ["סטייט סטריט" נגד "סיגנצ'ר פיינשיאל" - ביה"מש הפדראלי - 23 ביולי 1998: חישוב מספרי שמפיק "תוצאה שימושית, מוצקה ומוחשית", כמו מחיר, הינה ברת-פטנט]
[11:43 - 12:18] מוגלן: בעולם של מכונות, אתה מראה לרשם הפטנטים את ה-מכונה, ויש לך רשם פטנטים שהטענות שלו היו "אני טוען שזו מכונה". בעולם של תוכנת מחשבים, לא היתה דרך להגדיר מה היתה היחידה. אני לא טוען על תכנית מחשב, אני טוען על טכניקה ששלל של תכניות שעושות שלל של דברים יכולות להשתמש בה. התוצאה של זה היא שמהר מאוד התחלנו להבנות כמו נכסי-דלא-ניידי שמישהו מחזיק עליהן בעלות ויכול למנוע מאנשים רבים אחרים להשתמש בהרבה טכניקות בסיסיות בתכנות מחשבים.
[12:19 - 12:40] ג'יימס בסן - מחבר "כישלון הפטנט": מה שקרה זה, מתחילת אמצע שנות ה-90 מספר הפטנטים על תוכנה התחיל להמריא. וגישת התעשייה גם התחילה להשתנות. אז היה לך את מייקרוסופט שבמקור לא התעסקה עם פטנטים של תוכנה בכלל. אני משער שהם נתבעו בתחילת שנות ה-90 ע"י Stac והפסידו פסיקה משמעותית נגדם - הם התחילו לרשום פטנטים.
[12:41 - 12:48] וובינק הם עמדו להיות בעלים של סידרה של פטנטים משלהם כך שאם מחזיק פטנט משמעותי מאיים עליהם הם יכולים לירות בחזרה.
[12:49 - 13:00] בסן: בהדרגה, חברות כמו אורקל אולצו להקים מחלקות פטנטים, רק למטרות מיגננה. הם היו חייבים לרשום פטנטים על הדברים שלהם כך שהיה להם משהו לסחור בו עם חברות שהיו להן פטנטים.
[13:00 - 13:15] וובינק: וכך הארסנל החל להתפתח. עד לשנת 2000-2001 מייקרוסופט כבר החזיקה אלפי פטנטים על תוכנה. אורקל, מסתבר, הגיע לכמעט אלף פטנטים, אדובה...
[13:15 - 13:27] בסן: אתה יודע, כולם הפכו לרושמי פטנטים אגרסיביים יותר ויותר וחלק מאלו שהיו נגד פטנטים על תוכנה הגיעו למצב שהם תבעו חברות אחרות. וכך מה שהיה לך זה קודם כל התפוצצות של כמות הפטנטים ואח"כ התפוצצות של כמות ההתדיינויות המשפטיות.
[13:32 - 13:52] בסן: בסוף שנות ה-90 בערך רבע מכלל הפטנטים שהוענקו היו פטנטים על תוכנה. כמעט שליש מכל ההתדיינויות המשפטיות - התדיינויות על פטנטים - היו קשורים לפטנטים על תוכנה. בערך 40% מעלויות ההתדיינויות המשפטיות נזקפו לחובת פטנטים על תוכנה. ומספרים אלו טיפסו.
[13:39 - 13:44] [אחוז תביעות הפטנטים הקשורים לפטנטים על תוכנה]
[13:45 - 13:51] [הסתברות שפטנט מגיע לתביעה משפטית בתוך 4 שנים מיום הוצאתו]
[13:52 - 15:28] בסן: אז צ'ארלס פריני המציא קיוסק עבור חנויות קמעונאות. והרעיון הוא שאתה נכנס, אתה יכול לבחור את אוסף המוזיקה שלך, להעביר את כרטיס האשראי שלך, לשים קלטת 9-ערוצים ריקה - וזה היה מזמן, הפטנט הזה - וזה יכתוב את אוסף המוזיקה על הקלטת, ואתה יכול לקחת את זה. טיוטת הפטנט נכתבה בלשון מאוד מעורפלת, כך שהיו מונחים כמו "מיקום נקודת המכירה" ו"מכונת ייצור מידע" ופריני מכר בסופו של דבר את הפטנט למישהו שרצה לפרש את המונחים הללו בצורה מאוד רחבה, כדי לכלול בעיקרון מסחר אלקטרוני. וככה היתה ההמצאה המוגבלת מאוד הזו לקיוסק והוא רצה לפרש את המונחים הללו באופן מאוד רחב כך שהוא יכלול טרנזקציות שהתבצעו על גבי האינטרנט. ויכולת - הם יכלו להיות - יכולת להכין אותם במשרד שלך, בחדר השינה שלך, בבית שלך, בכל מקום. וזה כלל כביכול את כל המסחר האלקטרוני. בתי המשפט, בתחילה, לא הסכימו עם הפרשנות, אבל הם ערערו על כך, ובית הדין לערעורים הסכים איתם בגדול, והם הצליחו להשיג הסדרים עם מעל 100 חברות. אבל הדבר המשמעותי הוא, הנה הפטנט הזה, אינך יכול לומר מהם הגבולות שלו עד שאתה מגיע לבין הדין לערעורים. מה שרוב האנשים חשבו כגבולות שלו התברר כשגוי.
[15:29 - 16:05] טימוטי ב. לי - אוניברסיטת פרינסטון: אחד ממאפייני המפתח של שפת תכנות הוא היותה מאוד מאוד מדויקת. אתה יכול להביט בכל תכנית בכל שפה, כל C, פייתון או כל שפה כזו. ואתה יודע בדיוק מה זה עושה. ואתה יכול לומר, אתה יכול להביט בשני קטעי קוד מקור, ואתה יכול לומר, אתה יודע, האם אלו עושים את אותו הדבר או דברים שונים? ואנחנו עושים את זה מכיוון שמחשבים הם בררנים ואנחנו צריכים להגיד למחשב בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות על מנת לבצע איזשהי משימה. הפטנט - השפה שעורכי פטנטים משתמשים היא כמעט ההיפך. יש יתרון להיות מעורפל ורחב-משמעות ולא ספציפי, מכיוון שככל שהשפה רחבה יותר אתה תתפוס יותר דברים ברשת.
[16:05 - 16:26] רביצ'ר: אז זו בעיה גדולה במערכת הפטנטים שלנו, רק להגדיר משהו, מה ההקשר או הגבולות של הפטנט. ואתה יודע, מה זה כולל ומה זה לא כולל. ושדו-משמעות גורמת לאפקט שיתוק, מכיוון שאנשים יימנעו לעשות כל דבר שעלול להיות כלול בפטנט, אפילו אם במציאות הפטנט לא יכלול מה שהם רוצים לעשות.
[16.27 - 17:45] ריצ'ארד סטולמן: בואו נדמיין שבמאה ה-18 הממשלות של אירופה היו מחליטות "לקדם" את התפתחות המוזיקה הסימפונית (או שחשבו שתקודם באופן זה) באמצעות מערכת של פטנטים על רעיונות מוזיקליים, באופן שכל אחד שיוכל לתאר רעיון מוזיקלי חדש במילים יוכל לקבל פטנט שיהיה מונופול על הרעיון ואז הוא יוכל לתבוע כל אחד שמימש את הרעיון הזה בקטע מוזיקלי. אז תבנית מקצב תוכל לקבל פטנט או רצף של אקורדים או... קבוצה של כלי נגינה להשתמש ביחד או כל רעיון שאתה יכול לתאר במלים. עכשיו תדמיין שזה המאה ה-19 ואתה בטהובן ואתה רוצה לחבר סימפוניה. את עומד לגלות שזה קשה לכתוב סימפוניה שלא תיתבע בגללה מאשר לכתוב סימפוניה שנשמעת טוב. מכיוון שלכתוב סימפוניה ולא להיתבע ייאלץ אותך לשזור את דרכך בין אלפי רעיונות מוזיקליים מוגנים בפטנט. ואם היית מתלונן על כך ואומר שזה מעכב את היצירתיות, בעלי הפטנטים היו אומרים: "אה, בטהובן, אתה רק מקנא מכיוון שאנחנו חשבנו על הרעיונות הללו לפניך. מדוע שתגנוב את הרעיונות שלנו?".
[17:46 - 18:10] סיארן או'ריורדן - End Software Patents: אנשים עשו מוזיקה במשך אלפי שנים. מעולם לא היה צורך בפטנטים בתחום המוזיקה. ומאז שתעשיית המחשבים הפכה את התכנות לאפשרי אנשים גם פיתחו תוכנה, ממש מהתחלה. לא היה צורך בפטנטים בתחום הזה על מנת שהיצירתיות תקרה.
[18:11 - 18:49] מוגלן (?): כמובן שכל מה שעשינו אז, לפני 1980, 1981, בדברים הללו הפטנטים לא שיחקו תפקיד. גזור והדבק, הסרגל המשובץ במעבד התמלילים, גלילת מילה - המון מהדברים שהם באמת חשובים ואנחנו לוקחים כמובן מאליו ושהם הרבה הרבה יותר חדשניים בהרבה מובנים מהרבה פטנטים שיש לנו כיום, מכיוון שפטנטים יכולים להיות בחלקם על דברים קטנים-קטנים, וזה האופן בו החוק עובד. הדברים הללו קרו. היתה לנו התקדמות גדולה ללא פטנטים.
[18:50 - 19:17] רוברט טילר - רד-האט: אחד ממדעני המחשב המוערכים ביותר, דונאלד קנות', אמר שאם פטנטים על תוכנה היו קיימים בשנות ה-1960-70 , כאשר הוא עשה את עבודתו, זה כנראה היה מביא למצב שמדעי המחשב לא היו היכן שהם היום. היו מחסומים על חדשנות שהיו עלולים למנוע באופן חמור את סוגי הפתרונות הטכניים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו כיום.
[19:17 - 19:28] מוגלן: המתכנתת שכותב תכנית ארוכה עלול היה באופן סביר לבדוק האם 500 או 1000 טכניקות שונות מוגנות בפטנט. אז אין כל דרך שהיא תוכל.
[19:28 - 19:43] רביצ'ר: משרד הפטנטים רושם מאוד פטנטים של תוכנה כל הזמן. כל יום שלישי הם רושמים 3500 פטנטים וחלק גדול גדול מהם מתייחסים לתוכנה. זה פשוט בלתי אפשרי לסקור את כל הפטנטים הללו כל שבוע על מנת לוודא שאתה לא עושה משהו שעלול להפר אותם.
[19:43 - 20:31] סנדלר: ובכן יש הוראה בחוק הפטנטים האמריקאי שבעקרון מעמיד מפירי פטנטים ב... אני מנחש שמטיל אחריות משפטית גדולה יותר אם הם מוצגים כמפרים ברצון. כך שבעקרון הרעיון הוא שאם ידעת על פטנט והפרת אותו תקבל עונש חמור יותר מאשר אם לא ידעת עליו. אבל מה שמצב זה גורם זה שלמעשה יש חוסר מוטיבציה לעקוב אלו פטנטים נעשו ואלו המצאות חדשות נכנסו למערכת הפטנטים. מכיוון שאם אתה קורה כל פטנט אז... או שיש ממצא שקראת כל פטנט אז אתה אחראי משפטית על הפרה מרצון, אז אתה ידעת על הפטנט ובכל זאת הפרת אותו. והעונש הוא פיצויים משולשים.
[20:31 - 20:40] (?): מספר אנשים מ(?) הציעו שתוכנה תוסר מהתחולה של פטנטים. אתה יכול להגיב על כך?
[20:40 - 20.54] ג'ייקס: כן, ובכן, אני כמובן לא מסכים עם זה ואני לא מאמין שתוכנה צריכה אי פעם להיות מוסרת. זהו אחד המקורות הגדולים של חדשנות טכנית בארצנו. ולבוא עם מבחן שאיכשהו יעלים תוכנה עלול, אני חושב, להיות אסון לכלכלה שלנו.
[20:55 - 20:57] [האם אכן כך?]
[20:55 - 21:40] ג'יימס בסן - מחבר "כישלון הפטנט": אתה יודע, מייק ואני מעריכים מתעשיית התרופות והכימיקלים שפטנטים פועלים כסוג של מס בשעור של כ-10 או 20 אחוז. אתה יודע, אתה יכול לחשוב על זה - אתה יודע, המפתח הקטן מפתח משהו - בהמשך הוא יאלץ לשלם את המס הזה. אז, אתה יודע, כל חברת תוכנה קטנה שאני מכיר, כל עוד הם בסביבה כמה שנים ונכנסו לשוק, מישהו טוען איזשהו פטנט נגדם. הם נקלעים לאיזשהו קושי פוטנציאלי. הם מרגישים - לעיתים קרובות מרגישים מחויבים להשיג פטנטים בעצמם מסיבות הגנתיות. אז כל הפעילות הזו היא מס. זה משהו שלא עוזר להם לחדש. זה - אתה יודע - פעילות לא נחוצה.
[21:41 - 21:43] [Best practical - המעשי הטוב ביותר]
[21:41 - 22:49] ג'ס וינסנט - "המעשי הטוב ביותר": הדבר העיקרי שאנו עושים הוא מערכת למעקב עניינים הנקראת "RT" או "מעקב בקשות". אז זה שרות לקוחות, דלפק עזרה, מעקב באגים, פעולות רשת. כל דבר שבו יש לכם כמות של משימות שצריך לבצע מעקב עליהן ואתה צריך לדעת מה קרה, מה לא קרה, מי עשה את זה, מי לא עשה, מתי. זה כמו סוג של רשימת מטלות על סטרואידים, מתוכנן לארגון שלם. כמעט הכל הוא קוד פתוח או תוכנה חופשית, בכפוף לרישיון כזה או אחר. אנחנו מקבלים לקוחות לייעוץ או לתמיכה שמוסיפים לשון של הסרת אחריות לחוזים הסטנדרטים שלנו או שצריכים שנחתום על שלהם. וזה אומר כך, אתה יודע: המשפטנות הרגילה תתנסח בערך כך: אנחנו מסירים אחריות וקובעים שהם לא מזיקים ומסכימים לשלם להם את הוצאותיהם המשפטיות והלקריב את בכורינו אם משהו קורה ומישהו מגלה שהתוכנה שלנו מפרה פטנט, מפרה פטנט של מישהו. זה מאוד נדיר שאנחנו מוצאים את עצמנו חותמים על משהו שיש בו שימוש בלשון כזו, אבל זה גוזל הרבה מההוצאות המשפטיות שלנו.
[22:49 - 23:02] מייקל מוירר - מחבר "כישלון הפטנט": הבט על האנשים החדשניים בתוכנה, במערכות מידע, ותשאל: "האם יוטב להם אם מערכת הפטנטים ,תבוטל?". והתשובה היא, סביר להניח, "כן".
[23:03 - 23:37] בסן: מי מרויח? מספר 1 - משפטני (עורכי) פטנטים; מספר 2, יש לך מספר קטן של מה שנקרא "טרולים" שמרוויחים. אבל לא ברור אם אפילו רובם מרוויחים - עושים כסף. אתה רואה בזמן האחרון, ב-4-5 שנים האחרונות חברות כמו יזמויות קניין רוחני וקרנות גידור הרוכשים כמויות גדולות של הפטנטים "זבל" ומשתמשים בהם למצות מאות מליונים של דולרים מחברות. הם מרוויחים. הם ייתכן המרוויחים הגדולים.
[23:38 - 23:51] רביצ'ר: אתה יודע, יש הרבה עיתונות רעה בשנים האחרונות על הנזק הנגרם ע"י פטנטים על תוכנה. ואתה תחשוב שזה איך שהפוליטיקאים משפיעים על רשם הפטנטים לגרום לו להאיט את קצב אישור הפטנטים ולהתחיל לדחות בקשות. והתוצאה של זה הם מקרים כמו תיק בילסקי.
[23:52 - 23:59] [בקשר לתיק בילסקי - ביהמ"ש הפדראלי - 30 באוקטובר 2008: המצאות צריכות להיות קשורות למכונה מסוימת או לבצע המרה של משהו. "תוצאה שימושית, מוצקה ומוחשית" של State Street אינה מספקת.]
[24:00 - 25:13] רביצ'ר: ובכן, הסיפור העיתונאי הרע הגדול הראשון היה על הפטנטים של ה"בלקברי". כאשר לכל הנציגים בקונגרס יש בלקברי, ויש חברה בשם NTP שתבעה את היצרן של בלקברי בטענה שכל הבלקברים מפרים פטנט שלה. ובכן, NTP היתה מין חברה שהיא למעשה חברה של אדם אחד. הם לא ייצרו אף מוצר או שרות בעצמם. וכך, זה קיבל הרבה תשומת לב: זה היה ב"וול-סטריט ג'ורנל", ב"וואשינגטון פוסט". וחברי הקונגרס היו ממש עצובים שהם יאבדו את הבלקברי שלהם ושהם עלולים לא להיות מסוגלים לתקשר ביעילות. וכך זה יצר הרבה עניין. ואז היו לך את כל הפטנטים הללו, כגון, שיטות בנקאות והדימות עבור צ'קים שבעלי הפטנטים הללו התריסו כנגד תעשיית הבנקאות. ולתעשיית הבנקאות היתה הרבה השפעה בגבעת הקפיטול. אז הם ירדו לשם ואמרו: "תראו, פטנטים כגון אלו גורמים לנו הרבה נזק." ותוסיף לזה את כל תופעת ה"טרול פטנטים" במחוז המזרחי של טקסס, עם בעלי פטנטים קטנים תובעים חברות IT גדולות כמו גוגל ומיקרוסופט ו-IBM ו-HP. לכל החברות הללו יש גם השפעה על מוסדות החקיקה. והם אמרו, אתה יודע: "פטנטים כגון אלו גורמים נזק ממשי לעסקים שלנו. הם עולים לנו במשרות, עליה במחירי מוצרים ושרותים שאנחנו מציאים ללקוחות שלנו, ואתם חייבים לעשות משהו בקשר לזה".
[25:13 - 25:14] [בקשר לתיק בילסקי - ביהמ"ש הפדראלי - 30 באוקטובר 2008: המצאות צריכות להיות קשורות למכונה מסוימת או לבצע המרה של משהו. "תוצאה שימושית, מוצקה ומוחשית" של State Street אינה מספקת.]
[25:14 - 25:20] [בילסקי נגד קפוס - ביה"מש העליון - 2010: ביה"מש העליון עשוי לאשר את הדחיות הקודמות שלהם בעניין פטנטים של תוכנה, או להמנע מלהחליט בנושא זה.]
[25:21 - 26:06] פטר בראון - Free Software Foundation: המצב שבו אנו מוצאים את עצמנו הוא שבית המשפט התחתון - בית הדין לערעורים של מחוז הפדראלי - הוא למעשה בית משפט לפטנטים, לדיון בתיקי פטנטים. וזו הפעם הראשונה שביה"מש העליון התחיל לעסוק בתחום הטווח הרלבנטי להיות בר-פטנט. ובמיוחד, המבחן הזה שמומש ע"י בית המשפט התחתון מתייחס לפטנטים של תוכנה. וכך, יש בעיקרון היסטוריה של 20 שנה למתן פטנטים על תוכנה בגלל בית המשפט התחתון. וכך אנו מקווים שביה"מש העליון יסדר את הבלגן שבתי המשפט התחתונים יצרו ויבסס מחדש את סמכותו, שבעקרון אומרת שאינך יכול לקבל פטנטים על תוכנה.
[26:07 - 26:29] ג'ו מולין - IP Law & Business Magazine: כאשר ראית את הטענות שהועלו ע"י עו"ד של בילסקי - ועדת הפטנטים היא במובן מסוים לובי מאורגן, והוא מרחיב את תחום הדברים שניתן לרשום עליהם פטנט - זה האינטרס שלהם. וזה ברור שזה היה מתסכל לחלק מהשופטים. חלקם היו מתוסכלים מכמה יקרים נהיו נשואי הפטנטים.
[26:29 - 26:34] (עיתונאי) : אני מתכוון שנראה כאילו הם מזלזלים ברעיון שאתה יכול לרשום פטנט על הרעיון הזה.
[26:36 - 26:51] ג'ייקס: אני חושב שאנשים מתקשים לקבל את הרעיון שאתה יכול לקבל פטנט על גידור סיכוני קימעונאות. אבל אם אתה באמת מסתכל בטענות, ורואה מה יש שם, זהו תהליך, וזה לא שונה מכל תהליך אחר. זה רק ייתכן שזו לא הדרך בה חשבו על פטנטים בעבר.
[26:52 - 27:11] פטר בראון: אנו מעודדים מהערות השופטים, שהראו שהם ספקניים, ומרמזים שהם הבינו שתוכנה היא מעט יותר מסידרה של צעדים שניתנת לכתיבה כנוסחה מתמטית או להיכתב על פיסת נייר או - כפי שצוין ע"י אחד מהשופטים - להיות מוקלדת על מכונת כתיבה.
[27:12 - 27:23] מולין: פטנטים על תוכנה, כל מחשב לשימוש כללי, מעולם לא אומץ ע"י בית המשפט הזה. ובית משפט זה גם לא הראה מחשבות חרטה לטובת היפוך כללים שהחזיקו במשך זמן רב.
[27:23 - 27:29] (הקול של מולין ממשיך (?)): הם בבירור חשבו שהעותרים כאן ניסו להשיג פטנט על משהו מאוד בסיסי - צורה בסיסית של פעילות אנושית.
[27:29 - 27:35] [למעלה מ-200,000 פטנטים על תוכנה הוענקו בארה"ב]
[27:36 - 27:41] [מתכנתים מוצאים זאת יותר ויותר קשה לכתוב תוכנה שלא תהיה בסיכון לתביעה]
[27:42 - 27:46] [עכשיו דמיין לעצמך...]
[27:44 - 27:57] [הסימפוניה החמישית של בטהובן]
[27:58 - 28:34] [תויות פטנטים על סימני תווים שונים של המנגינה]
[28:35 - 28:42] [קרדיטים: בימוי: צילום ועריכה: לוקה לוקריני. הפקה ע"י ג'יימי קינג. אנימציה: כריסטופר אלן וובר. סאונד מיקס: מאט סמית']
[28:43 - 28:48] [ http://patentabsurdity.com זכויות יוצרים 2010 לוקה לוקריני. סרט זה ניתן ברשיון Creative Commons Attribution-No Derivative works 3.0 license (or later version). ]
[28:49 - 28:54] [נתמך במענק מטעם Free Software Foundation ואופשר בשיתוף של Free Software Foundation http://www.fsf.org]
